כל אחד זקוק לסביבה תומכת ומעודדת כדי ליצור את חייו בדרך שבה הוא שואף.
כל אדם שנמצא בחיינו הוא חלק מ"הנוף האנרגטי שלנו" (כדבר חיובי או כשלילי).
יש בחיינו אנשים שממלאים תפקידים חשובים מאוד, ואחרים תפקיד פעוט, אבל לכל אחד מהם יש השפעה על היכולת שלנו לתת את המיטב לדרך חיים שאנו רוצים לחיות.
מה שאנו קוראים/ מקשיבים לו, האנשים שמדברים איתם וכ'ו...
לכל אלה יש השפעה אדירה!
אם אני מקיפה את עצמי באנשים שמחפשים דרכים לצמוח ולגדול, או באנשים צרי עין וחסרי שאיפות שעוסקים בדברים טפלים שאינם מעשירים לא מנטלית ולא נפשית.
וזה לא משנה עד כמה עצמאיים בחשיבה ונחושיים בדעותינו נהיה, העצות של החברים הטובים או "בעלי הכוונות הטובות" יכולות להרוס תוכניות, שאיפות, ואפילו מערכת יחסים .
בעלי רמת מודעות נמוכה הם אנשים רגילים לגמרי. הם לא קמים בבוקר ומחליטים לעשות ממך "קטן". הם פשוט בטוחים שחברים טובים, או קרובי משפחה אכפתיים, חייבים להקטין את המוטיבציה שלך כדי "ללמד" אותך להיות "עם הרגליים על הקרקע". הבעיה היא שזה תמיד עם הכוונות הכי טובות. וזה לא שקר.
הם בטוחים באמת ובתמים שהם עוזרים לך בזמן שהם מרטשים את הביטחון העצמי שלך. נזהה זאת באמצעות ביקורת שלא הזמנת ואין בה תועלת, עקיצה מלאת חביבות שפוגעת, תזכורת של "אמרתי לך" כאשר אתה נכשל במשהו.
ביטויים המכילים שלילה כמו "הכל שטויות" או "בשביל מה לך בכלל להתאמץ".
כדי ללמוד מה באמת חשוב לנו, ולהגשים את זה, יש לבנות לעצמך תשתית אוהדת, שתספק מקור בריא להשראה ולהפריה.
להשקיע את האנרגיות בלמידה, בהתרחבות, בנתינה, ובחיזוק מקורות הביטחון הפנימי שלנו. לכן אסור להרשות לעצמנו להיות מוקפים באנשים שמבקרים, שמלגלגים, שמרכלים, שאדישים לצדדים הגבוהים של הווייתנו (כגון כישרונות, רגשות, יכולות...)
גם לא זקוקים לחברים שהם "נגדנו". כשאתה אומר לחברך הטוב ביותר שאתה מתחיל בדיאטה, והוא עונה לך: "בטח, אמרת את זה גם בשבוע שעבר", הדיאטה שלך בצרות. אתה לא זקוק לבן זוג שמגיב על הודעתך שהוצע לך תפקיד בכיר יותר: "אתה חושב שתוכל לעמוד בזה?" בוא נחשוב שנייה...האם האנשים האלה הם בעדנו או נגדנו?
אתה לא רוצה חברים כאלה, מסרסים כל מוטיבציה.
הרבה פעמים אנחנו נלכדים בסדרת מאמצים להעלות מישהו לרמה גבוהה יותר של מודעות. הבעיה היא שאם אדם לא מבין שהוא נמצא במקום נמוך, אין סיכוי שהוא ישתף פעולה עם ניסיונות כאלה, כי הוא לא מרגיש שהוא זקוק לזה. ואם אנחנו מנסים ונכשלים ועדיין מתעקשים לשנות אותו, אנחנו נופלים למטה בעצמנו.
ולפעמים אין ברירה, צריך "לפנות" את הנוכחות השלילית מחיינו כי זה מפריע להתפתחות. לא תמיד חברים מהתיכון או מהצבא או מהטיול מתאימים לאורח החיים שפיתחנו. ייתכן שזה לא ימצא חן בעיניהם , וייתכן שגם לנו ייכאב מהניתוק... אבל אנו זקוקים למקום שהם "תופסים", עבור אנשים שמתאימים יותר למי שגדלנו להיות.
הדבר הכי חשוב בתהליך ההתפתחות שלנו הוא סביבה תומכת שרוצה לגדול, כי זה מה שייתן את הטון , ובמוקדם או במאוחר נהיה כמוהם לטוב או לרע.
יש להעביר לעדיפות גבוהה את חברתם של אנשים שמעודדים אותך לגדול, ולא של אלה שמנסים להקטין אותנו. לתת זכות קדימה לאנשים שנותנים אנרגיה, ולא לאלה שמכרסמים לנו את האנרגיה.
כשנרצה ליצור איזון והרמוניה בחיים, נהיה חייבים לנפות את ההשפעה מהסובבים.
לא חייבים להסכים לקבל כל עצה שמוצעת לנו, וכמובן לא להזמין כל אדם להיות נוכח בחיינו.
אני בעד אנשים שאומרים לי "כל הכבוד", ולא בעד אלה שאומרים לי "למה לא שמעת בקולי". זכרו, הנוף חשוב כמו הדרך במסע שבחרנו....
שבוע נפלא אנשים יפים
כל אדם שנמצא בחיינו הוא חלק מ"הנוף האנרגטי שלנו" (כדבר חיובי או כשלילי).
יש בחיינו אנשים שממלאים תפקידים חשובים מאוד, ואחרים תפקיד פעוט, אבל לכל אחד מהם יש השפעה על היכולת שלנו לתת את המיטב לדרך חיים שאנו רוצים לחיות.
מה שאנו קוראים/ מקשיבים לו, האנשים שמדברים איתם וכ'ו...
לכל אלה יש השפעה אדירה!
אם אני מקיפה את עצמי באנשים שמחפשים דרכים לצמוח ולגדול, או באנשים צרי עין וחסרי שאיפות שעוסקים בדברים טפלים שאינם מעשירים לא מנטלית ולא נפשית.
וזה לא משנה עד כמה עצמאיים בחשיבה ונחושיים בדעותינו נהיה, העצות של החברים הטובים או "בעלי הכוונות הטובות" יכולות להרוס תוכניות, שאיפות, ואפילו מערכת יחסים .
בעלי רמת מודעות נמוכה הם אנשים רגילים לגמרי. הם לא קמים בבוקר ומחליטים לעשות ממך "קטן". הם פשוט בטוחים שחברים טובים, או קרובי משפחה אכפתיים, חייבים להקטין את המוטיבציה שלך כדי "ללמד" אותך להיות "עם הרגליים על הקרקע". הבעיה היא שזה תמיד עם הכוונות הכי טובות. וזה לא שקר.
הם בטוחים באמת ובתמים שהם עוזרים לך בזמן שהם מרטשים את הביטחון העצמי שלך. נזהה זאת באמצעות ביקורת שלא הזמנת ואין בה תועלת, עקיצה מלאת חביבות שפוגעת, תזכורת של "אמרתי לך" כאשר אתה נכשל במשהו.
ביטויים המכילים שלילה כמו "הכל שטויות" או "בשביל מה לך בכלל להתאמץ".
כדי ללמוד מה באמת חשוב לנו, ולהגשים את זה, יש לבנות לעצמך תשתית אוהדת, שתספק מקור בריא להשראה ולהפריה.
להשקיע את האנרגיות בלמידה, בהתרחבות, בנתינה, ובחיזוק מקורות הביטחון הפנימי שלנו. לכן אסור להרשות לעצמנו להיות מוקפים באנשים שמבקרים, שמלגלגים, שמרכלים, שאדישים לצדדים הגבוהים של הווייתנו (כגון כישרונות, רגשות, יכולות...)
גם לא זקוקים לחברים שהם "נגדנו". כשאתה אומר לחברך הטוב ביותר שאתה מתחיל בדיאטה, והוא עונה לך: "בטח, אמרת את זה גם בשבוע שעבר", הדיאטה שלך בצרות. אתה לא זקוק לבן זוג שמגיב על הודעתך שהוצע לך תפקיד בכיר יותר: "אתה חושב שתוכל לעמוד בזה?" בוא נחשוב שנייה...האם האנשים האלה הם בעדנו או נגדנו?
אתה לא רוצה חברים כאלה, מסרסים כל מוטיבציה.
הרבה פעמים אנחנו נלכדים בסדרת מאמצים להעלות מישהו לרמה גבוהה יותר של מודעות. הבעיה היא שאם אדם לא מבין שהוא נמצא במקום נמוך, אין סיכוי שהוא ישתף פעולה עם ניסיונות כאלה, כי הוא לא מרגיש שהוא זקוק לזה. ואם אנחנו מנסים ונכשלים ועדיין מתעקשים לשנות אותו, אנחנו נופלים למטה בעצמנו.
ולפעמים אין ברירה, צריך "לפנות" את הנוכחות השלילית מחיינו כי זה מפריע להתפתחות. לא תמיד חברים מהתיכון או מהצבא או מהטיול מתאימים לאורח החיים שפיתחנו. ייתכן שזה לא ימצא חן בעיניהם , וייתכן שגם לנו ייכאב מהניתוק... אבל אנו זקוקים למקום שהם "תופסים", עבור אנשים שמתאימים יותר למי שגדלנו להיות.
הדבר הכי חשוב בתהליך ההתפתחות שלנו הוא סביבה תומכת שרוצה לגדול, כי זה מה שייתן את הטון , ובמוקדם או במאוחר נהיה כמוהם לטוב או לרע.
יש להעביר לעדיפות גבוהה את חברתם של אנשים שמעודדים אותך לגדול, ולא של אלה שמנסים להקטין אותנו. לתת זכות קדימה לאנשים שנותנים אנרגיה, ולא לאלה שמכרסמים לנו את האנרגיה.
כשנרצה ליצור איזון והרמוניה בחיים, נהיה חייבים לנפות את ההשפעה מהסובבים.
לא חייבים להסכים לקבל כל עצה שמוצעת לנו, וכמובן לא להזמין כל אדם להיות נוכח בחיינו.
אני בעד אנשים שאומרים לי "כל הכבוד", ולא בעד אלה שאומרים לי "למה לא שמעת בקולי". זכרו, הנוף חשוב כמו הדרך במסע שבחרנו....
שבוע נפלא אנשים יפים
