אמפתי או אנטיפתי

המונח אמפתיה שימש בהתחלה את התאורטיקנים להגדרת היכולת להשיג חוויה סובייקטיבית של אדם אחר. אולם ישנה תיאוריה כי היא נגזרת מחיקוי פיזי של מצוקת הזולת, שבעקבותיה מתעוררת אצל המחקה אותה הרגשה עצמה (הזדהות).
סימפתיה = אותה חשים ביחס לכאב כללי של הזולת מבלי להיות שותף לדבר שהזולת מרגיש.
אמפתיה = מקור המושג הוא במילה היוונית (empatheia), ופירושו המילולי הוא "קרבה גופנית". פירוש אחר הוא "להרגיש לעומק". אמפתיה נבנית על מודעות עצמית. ככל שאנו פתוחים יותר לרגשותינו שלנו , כך אנו מיומנים יותר בקריאת תחושות האחר.
המגע האנושי, שורש הדאגה והאכפתיות - מקורו בהתכווננות רגשית, ביכולת להזדהות.
היכולת לקרוא הרגשות מאותות לא מילוליים תיצור בחיינו בין השאר יתרונות של התאמה רגשית טובה יותר, פופולריות , חברותיות ורגישות לזולת.
אמפתיה היא בראש ובראשונה חוסר שיפוטיות. התבוננות בגובה העיניים. "אני לא טוב ממך. אני לא חכם ממך. אני כמוך." חוסר שיפוטיות. פירושה להתאים התגובה הקוגניטיבית והתגובה הרגשית שלך אל המצב הקוגניטיבי והרגשי בו נמצא הזולת. יש שחושבים כי תהליך האמפתיה שייך לדרך של התמודדות האדם עם העולם וכי הוא מאופיין בין השאר בגמישות, במשא ומתן של האדם עם עצמו ועם החיים.
האמת הרגשית שלנו מובעת בדרך שאנו אומרים את הדברים, לא במה שנאמר בשיחה.
"ההודעה" הרגשית היא לא מילולית. כ90% או יותר מההודעות נקלטות כמעט שלא במודע, מבלי לייחד תשומת לב מוגדרת למהות ההודעה אלא תוך כדי קבלת הנאמר בשתיקה ו\או כהגבה.

אין הבדלים ביכולת אמפטית בין המינים והבדל הוא רק באופן הביטוי. בעוד שאצל נשים הביטוי הוא רגשי, בגברים הביטוי הוא קוגניטיבי.
כאשר המוח הרגשי מניע את הגוף בתגובה חזקה - למשל כעס  - האמפתיה קטנה מאוד או שאינה קיימת כלל בסיטואציה. זאת מכיוון שאמפתיה מצריכה מאיתנו מידה מספקת של רגיעה ונכונות קליטה, באופן שהאותות הדקים של תחושות מסוימות, המגיעות מהאדם האחר, יוכלו להיקלט ולעבור חיקוי במוח הרגשי שלנו.

"כאב הזולת-הוא כאבך שלך" לחוש עם הזולת משמע לגלות אכפתיות.
שורשי המוסריות צריכים להימצא באמפתיה. אמפתיה עם קורבנות (למשל מישהו שנתון בכאב, סכנה או מחסור), הנהפכת לשותפות במצוקה של האחר (= הזדהות), היא שמניעה בני אדם לפעול כדי לסייע לקורבנות הללו. זה מראה קשר מיידי בין אמפתיה לאלטרואיזם במגעים אישיים.
ישנה דעה שאותה יכולת לחיבה אמפתית גורמת לבני אדם לשמור על עקרונות מוסריים מסויימים.

ההפך מאמפתיה היא אנטי-פתיה (Antipathy). מדובר כאן על הסיומת path, שמקורה ביוונית pathos (סבל, מחלה וכו' - קרוב למלה האנגלית שמקורה בלטינית passion). זהו מצב של בוז וסלידה מאדם או מהתנהגות כלשהי, שנאת-אדם, דחייה, גרימה להסתייגות מאדם, חוסר אנושיות, מצב של חוסר נחמדות.
בתוך מושג זה יש ארסנל רגשות שמייצגים אדם אשר לא חווה שום הזדהות וחמלה עם סביבתו.
אחד מן הביטויים הדומיננטיים הוא זעם אמפתי, הרגשה טבעית של נקם שמפעילים האינטלקט והסימפתיה על אותם פצעים הפוגעים בנו, באמצעות פציעתם של אחרים.
במצב קיצון אנטיפתיה תתבטא בפסיכופתיה - מונח הנגזר מהשפה היוונית פסיכו (נפש) ופתוס (ייסורים) - אי יכולת לחוש אמפתיה או חמלה מכל סוג שהוא וללא שמץ של ייסורי מצפון.
כלפי חוץ, עשוי אדם עם פסיכופתיה להקרין כריזמה וקסם אישי. יש לו יכולת חשיבה בשיקול דעת וקור רוח, התורמת לתפקוד גבוה ביומיום, גם במצבי לחץ.
הפסיכופת שולט בדחפיו, ויכול למצוא דרכים מותאמות ומניפולטיביות כדי לספק יצרים לא מוסריים ולא חוקיים. הוא מתאמץ מאוד להגן על התדמית שיצר לעצמו בחברה. הוא אגוצנטרי, בעל דימוי עצמי גבוה, ושואף באופן גרנדיוזי להצלחה יוצאת דופן בתחומים שונים בחיים, ללא בסיס מסוים מבחינת יכולותיו הריאליות להשיג מטרות אלו.
פסיכופתיה מתבטאת בפגיעה ביחסים בינאישיים, רגשות והתנהגות. אדם עם פסיכופתיה לא חש אשמה או בושה על מעשיו, גם אם הם פגעו באחר, ומוצא דרך להסביר אותם באמצעות רציונליזציה, האשמת אחרים או הכחשת מעשים אלו. הוא לא מביע אמפתיה כלפי האחר.

ברפואה הסינית רגשות אמפתיה ואנטיפתיה קשורים לאנרגיית הכבד. כשזרימת צ'י הכבד חלקה, האדם יחוש אמפתיה ויחמול את סובביו .  ברגע שתנועת הכבד נתקעת ע"י תזונה שומנית, סיגריות, אלכוהול, סמים, חוסר שינה בלילה, יותר מידי תבלינים במזון, מזון מעובד ושאר רכיבים מתועשים שמרעילים את הגוף, האדם ירגיש סוג של זעם, תסכול ומרמור. דרך תזונה נכונה לניקוי הכבד ,דיקור ושיאצו אשר יניעו את התקיעות שנוצרה בגוף, אפשר לטפל ברגשות השליליים הללו ולאזנם.

בכולנו יש את כל הרגשות....
בכל אדם מאוזן (יחסית) יש מין האמפתיה ומין האנטיפתיה, השאלה היא למה אנו נותנים יותר ביטוי בחיינו.
האם יש בנו את המודעות לעצור לפני ש"אנו מסובבים את הסכין" וברגע שזיהינו חולשה אצל האחר אנו משתמשים בנקודת תורפתו למען השגת מטרותינו / ריצוי האגו שלנו ?
או שאנחנו בוחרים להזדהות עם כאבו (אמפתיה) ולחזק את האדם שמולנו שנמצא במצוקה .
וכמו תמיד הבחירה בידנו.....אמפתיה או אנטיפתיה?